top of page
  • Rivka Kashtan

זְמַנִּים שֶׁלִּי

"אֲנִי חַיָּה בִּשְׁנֵי זְמַנִּים"

אָמַרְתִּי לָהֶם

בּוֹ-זְמַנִּית

בִּשְׁנֵי זְמַנִּים


הַזְּמָן הַמִּתְמַשֵּׁךְ

נוֹשֵׁם בְּאֹרֶךְ רוּחַ

סַבְלָנִי

בְּיַחֲסִי אֶל אֲנָשִׁים

עִם יְלָדִים

עִם כָּל אֶחָד

כִּמְעַט

זְמָן פָּתוּחַ לִרְוָחָה

אֶל נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה

פְּגִישָׁה אֵין-קֵץ

שִׂיחָה מְלֵאָה

כִּי כָּךְ

זֶה פֵּשֶׁר הַחַיִּים


וּזְמָן אַחֵר

שֶׁל הַחֵרוּם

תָּמִיד

תָּמִיד


שֶׁהָעוֹלָם כַּמֶּרְקָחָה

וְאִי אֶפְשָׁר לִנְטֹשׁ אֶת הַסְּפִינָה

וְאֶת הַזְּמָן יֵשׁ לְטַלְטֵל

כִּי מִי אָמַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִדְחֹק בּוֹ?

וּמִי אָמַר שֶׁהַחִנּוּךְ הוּא עֵסֶק מְמֻשָּׁךְ?

מְשַׂחֵק לְטוֹבָתֵנוּ

מְשַׂחֵק לְרָעָתֵנוּ?

וּמִי אָמַר?

וּמִי אָמַר?

וּמִי אָמַר?


עַכְשָׁו

עַכְשָׁו כְּבָר רָע מַסְפִּיק בִּשְׁבִיל

לַחֲבֹר אֶל מַאַגְרֵי-הַקֶּסֶם

וּלְשַׁנּוֹת דְּבָרִים

לְטוֹבָתָם

לְטוֹבָתֵנוּ

שֶׁטּוֹבָתָם הִיא טוֹבָתֵנוּ

שֶׁטּוֹבָתֵנוּ טוֹבָתָם

שֶׁאֵין לִרְשׁוּתֵנוּ

כָּל הַזְּמָן שֶׁבָּעוֹלָם

כִּי בְּנֵי תְמוּתָה אֲנַחְנוּ

גַּם יְלָדֵינו

כֵּן

אֲפִלּוּ בְּאִבָּם

בְּסַעַר מִלְחָמָה

בַּבַּיִת פְּנִימָה


לִזְכֹּר תָּמִיד

מַעְיְנוֹת הַיֹּפִי

הָאַהֲבָה

מְצַפִּים פֹּה לְכֻלָּנוּ

לִזְכֹּר

לִזְכֹּר

לִחְיוֹת

לְטוֹבָתָם

לְטוֹבָתֵנוּ

לְטוֹבַת כֻּלָּם




31.10.2002

רבקה קשתן


26 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

אִשָּׁה

הומגיום לגבריאל גרסיה מארקס לספרו "מאה שנים של בדידות" אֲנִי נָהָר אָשֵׁד שׁוֹצֵף בַּנְּעוּרִים אֶל תּוֹךְ הַגּ'וּנְגְל רַחַשׁ זְעָקוֹת נְהִי יְלֵל עִלּוּפִים עֵצִים מִצְטַמְרְרִים צוֹמְחִים פְּרָחִים

בָּאוֹר הַגָּדוֹל

תַּחְשֹׁב חָזָק עַל אוֹבְּסֶסְיָה מִין אַהֲבָה שֶׁכָּזֹאת שֶׁל כָּל הַמֶּלוֹדְרָמוֹת וְאָז בְּאַחַת שַׁחְרֵר אוֹתָהּ וְתֵן לָהּ לָעוּף לְכָל הָעֲבָרִים לְכָל הַזְּמַנִּים קָרוֹב קָרוֹב אֶל הַשֶּׁמֶשׁ

להיכנס לביתך כמו שושא

לְהִכָּנֵס לְבֵיתְךָ כּמוֹ שׁוֹשָׁא (הַהִיא, מֵ"הַר הַקְּסָמִים") אִשָּׁה קְסוּמָה לַעֲמֹד רֶגַע סְטָאטִי אָרֹךְ עַל מִפְתַּן הַתְּשׁוּקָה לִבְעֹר אֶת תַּמְצִית גַּעְגּוּעַי לָתֵת לְתִיקֵי הַכֹּבֶד לִ

bottom of page